פילונידל אבצס וסינוס, הינה תופעה נפוצה למדי בקרב מתבגרים ואנשים מבוגרים והיא שכיחה יותר בגברים מאשר בנשים בעלי שיער עבה ונוקשה.
מהי המחלה
התופעה של פילונידל אבצס וסינוס מתרחשת לרוב בקרב אנשים עם ריבוי שיער באזור הגב התחתון והעכוז. התופעה אינה מוגבלת רק לזכרים ויכולה להיות בשני המינים אם כי היא נפוצה יותר בקרב זכרים.
הסיבה לתופעה, נעוצה בחדירה של שיערות לתוך העור ולמעשה צמיחה הפוכה וכלואה שלהם לתוך העור דבר היוצר זיהום והתפתחות של אבצס.
בתקופת מלחמת העולם השנייה, פילונידל אבצס היתה אחת הסיבות העיקריות להשבתת חיילים בשדה הקרב. הנסיעה הממושכת במשאיות עם ישיבה על ספסלי עץ בלתי מרופדים תרמה רבות להתפתחות תופעה זאת ולהשבתת חיילים משדה הקרב.
כיום, התופעה נפוצה גם בקרב בני נוער המרבים לשבת שעות מרובות מול המחשב ואשר חלקם אינם מקפידים על היגיינה אישית טובה.
סימפטומים
במרבית המקרים המטופל מתחיל לסבול מאי נוחות ומכאבים בגב התחתון באזור עצם הזנב ומופיעה נפיחות באזור המתפתחת לכדי אבצס (כיס המכיל מוגלה). הכאבים הולכים ומחמירים וכאשר המטופל מגיע לחדר המיון במרבית המקרים יש צורך בפתיחה כירורגית של הממצא.
פתחים אלה יכולים להיות בכמה מקומות לאורך קו האמצע באזור עצם הזנב ופוגעים בצורה משמעותית באיכות החיים.
אבחון
האבחון של פילונידל אבסצס וסינוס נעשה על ידי רופא מומחה כירורג ילדים באמצעות בדיקה גופנית של המטופל.
הטיפול
הטיפול באבצס הפילונידלי תלוי בשלב האבחון שלו.
- במידה והאבחון נעשה בשלבים מוקדמים ניתן לנסות ולטפל בתופעה באמצעות טיפול אנטיביוטי.
- במידה והאבחון נעשה בשלבים מאוחרים יותר לאחר שנוצר אבצס מלא במוגלה, הטיפול יהיה פתיחה וניקוז כירורגי בלבד.
הטיפול בפילונידל סינוס-מצב כרוני של התופעה, הוא על ידי טיפול כירורגי בלבד. במשך השנים הופיעו מספר גישות לטיפול הניתוחי בפילונידל סינוס . לרוב הגישה הייתה מאד רדיקאלית (נרחבת) כלומר, ניתוח יחסית גדול שבו מוציאים את כל רקמת העור עד לעומק רב עם כל התעלות המכילות שיער וחומר מוגלתי. ניתוח זה היה מסב סבל רב למטופלים, ההחלמה הייתה מאד איטית ועדיין בכ-50% הייתה חזרה של התופעה בהמשך החיים.בשנים האחרונות, התפתחה שיטה של ניתוח מינימאלי שבו בעזרת מכשור מיוחד מוציאים אך ורק את המחילות שבתוכם השיער והתוכן המוגלתי בפעולה יחסית קצרה שאינה גורמת לסבל למטופל. כמובן שפעולה זו נעשית בהרדמה כללית אך ההתאוששות ממנה היא מהירה והמטופל יכול לעמוד על רגליו ולחזור לתפקוד תוך 24 שעות.
תהליך הריפוי לאחר פעולה זאת הוא קצר יחסית ואם קיימת חזרה של התופעה הרי שניתן לחזור על פעולה זאת פעמים נוספות. לאחר הניתוח יש להקפיד על הסרת שיער באזור זה של הגוף אם על ידי גילוח או הסרה בעזרת לייזר.
כמו כן, יש להקפיד על היגיינה מקומית טובה כדי למנוע התפתות זיהום באזור. איתור וזיהום מוקדם ככל האפשר של התופעה וטיפול מתאים בה ימנע סבל מיותר והתפתחות תופעה כרונית הדורשת התערבויות כירורגיות חוזרות.